תסמיני האוטיזם, כמו קשיים בתקשורת מילולית ולא-מילולית, חוסר בהדדיות חברתית ותחומי עניין מצומצמים, נבדקו באמצעות שאלון ה Autism Diagnostic Interview-( ADI-R Revised
( .התנהגויות מאתגרות חולקו לשלושה תחומים – התנהגות כלפי עצמי : פגיעה עצמית, חזרתיות טקסית או הסתגרות. התנהגות כלפי האחר: פגיעה באחרים, הרס לרכוש או התנהגות מפריעה, והתנהגות א-סוציאלית: פגיעה חברתית או חוסר שיתוף פעולה.

הממצאים מצביעים על מגמת שיפור במהלך ההתבגרות והבגרות עבור רוב האנשים על הספקטרום האוטיסטי. מידת החומרה של תסמיני האוטיזם בדרך כלל פחתה במהלך המחקר. השיפור הניכר ביותר היה בהתנהגויות חזרתיות, בתחומי עניין מצומצמים וסטריאוטיפיים ובתקשורת המילולית, וכן הורגש שיפור גם בהדדיות חברתית. כ- %02 מן המשתתפים במדגם המדגם דיווחו על חברויות. בהשוואה לתחילתו של המחקר , לאורך הזמן פחתה השכיחות של התנהגויות מאתגרות, בעיקר של ההתנהגויות א-סוציאליות.

עם זאת, השינוי לא היה אוניברסלי עבור כל המשתתפים, ובקרב מיעוט מהם חלה החמרה בתסמיני האוטיזם במהלך המחקר: בוגרים על הספקטרום האוטיסטי בעלי לקות שכלית הציגו בסוף המחקר רמות גבוהות יותר של תסמיני אוטיזם והתנהגויות מאתגרות בהשוואה לבוגרים ללא לקות שכלית נלווית.

מעבר למאפיינים של הבוגרים על הספקטרום האוטיסטי, להיבטים של הסביבה הרגשית של המשפחה הייתה השפעה על תוצאות ארוכות הטווח. בוגרים שאימהותיהן הרעיפו עליהם יותר שבחים לאורך חייהם, הפגינו בסוף המחקר רמות נמוכות יותר של לקות בתקשורת המילולית ובהדדיות החברתית. שבחים מצד האם היו קשורים גם בשיפור בהתנהגויות המאתגרות כלפי האחר ובהתנהגות הא-סוציאלית. תפקיד דומה היה גם לאיכות היחסים בין האם והילד. לאימהות שדיווחו על מערכת יחסים טובה יותר היו ילדים עם פחות התנהגויות מוחצנות וא-סוציאליות בסוף המחקר. מיקום המגורים של הבוגר על הספקטרום האוטיסטי, לא היה גורם מנבא של תסמיני אוטיזם או של התנהגויות מאתגרות. ההשפעה החיובית של המשפחה נשמרה ללא קשר לשאלה האם הבוגר התגורר בבית המשפחה או לא , תוך שימת דגש על החשיבות המתמשכת של היחסים בין האם- והילד.

יחדיו, ממצאים אלו תומכים בחשיבותם של תהליכים משפחתיים על אנשים עם אוטיזם. המחקר משרטט את הקשר בין מערכת יחסים משפחתית טובה ובין תוצאות חיוביות עבור הבוגרים על הספקטרום האוטיסטי. המשפחה עשויה לספק את התמיכה החברתית הנחוצה כדי להניע שיפור בתפקוד ההתנהגותי של בוגרים על הספקטרום האוטיסטי.

המחקר הנוכחי מרחיב את ההבנה שלנו לגבי שינוי בפנוטיפ של האוטיזם עם המעבר לבגרות.